יום ראשון, 3 בדצמבר 2017

אַבֿרהמל דער מרוויחער - גנב עם לב זהב.

[מתוך ההרצאה מרדכי גבירטיג - האיש ושיריו.] 


לאחרונה שידר הערוץ הראשון בטלביזיה,

הפקה  חדשה של הסידרה "אוליבר טוויסט"
מאת הסופר  הבריטי צ'ארלס דיקנס.

נזכרתי בשירו של מרדכי גבירטיג "אברהמל דער מרוויחער"
[מרוויחער = גנב]  "אברהמל-טוויסט" גירסת הגנב הדעתן 
של העם היהודי.
זהו אחד משיריו הידועים של גבירטיג,
אשר כבונדיסט לא החמיץ את ההזדמנות לעקוץ
את אלה שיש להם, אך מונעים פת לחם מפיו של יתום,
עד שנאלץ לגנוב למחייתו.

כתב אישום חריף נגד החברה.
גבירטיג שם בפיו של הגנב המוכשר
את נאום הסיכום של הסניגוריה, בבית-דין של מטה.
דומה, כאילו אברהמל כבר הורשע על פי הודאתו,
עכשיו נותר שלב הטיעונים, לקביעת  מידת העונש.

- ללא בית נשארתי בילדותי, מספר אברהמל,
העוני גירש אותי אל הרחוב, עוד טרם חגגתי בר- מצווה,
ללא השגחה של עין אמהית. התחנכתי ברחובות המסואבים,
כך הפכתי ל "חברה-מן" איש מן השורה. 

"אני אברהמל המרוויחן המוכשר מכולם ! מעיד על עצמו הנאשם,
בלא מעט גאווה מקצועית. אני עושה מלאכתי בקלילות  ובבטחה."



 
זאת על אף שבתקופת "התמחותו" נאסר,
בעת שנתפס גונב ככר לחם, לשבור רעבונו.
בגאווה לא מוסתרת, הוא ממשיך, כי אין הוא כאותם
פשוטי הגנבים, העושים מלאכתם הבזויה בשווקים.
הוא "מורט" רק, שועים קמצנים מלוכלכים.

וממהר להסביר את עצמו : בניכר, מחוץ לביתי,
לא היו לי אמצעי קיום, ביקשתי פרוסת לחם,
אך רק אביונים נהגו לתת !
אלה, אשר בטנם תמיד שבעה,
נהגו לגרש אותו בבושת פנים,
בצירוף תחזית, כי גדל כאן גנב.
תחזית, אשר אכן מתקיימת.

הוא מודה : גנב אני אך בחור  כהלכה !
עם טפיחה עצמית על השכם, הוא מעיר,
כי  תקופת מאסרו, היתה בית ספר של ממש עבורו.
יצא מזיק בעל כשרון נדיר.

 
אך, הוא עומד על  סף פרשת דרכים בחייו.
מוכה חבול וחולה מן המאסרים החוזרים.
סגירת  שערי הכלא מאחוריו,
מהווים גזר דין מוות עבורו.

קירות הכלא הטחובים והקפואים,
גורמים להתפתחות מחלות
ושל מחלות ריאה בפרט.
הגרועה שבהן מחלת השחפת הקטלנית.

הוא חש כי קיצו קרב.

גבירטיג  יודע, כי גם  בית הדין של מעלה
יימצא את מרשו אשם ושערי שמיים ייסגרו בפניו .
לכן, הוא מבקש, לפחות, להקים לו מצבה,
לכייס הגונב רק מעשירים קמצנים מלוכלכים.


ועל כך באה בקשתו של אברהמל :

ביום מותי הקרב, על מצבתי אבקש לרשום,
באותיות קידוש-לבנה, עשויות זהב :

"כאן מונח אברהמל המרוויחן הגדול מכולם
אדם גדול לבטח היה.
איש חביב, עם רגשי חסד ולב רחב.
איש נקי כפיים, כפי שאלהים וודאי רצה."

"לו עין אימו, עליו היתה משגחת,
לולא הרחוב דבק בו כספחת.
לולא את חינוכו, קיבל באפילת סימטה,
לו בילדותו אב לו היה."


"כאן מונח אברהמל, איש כהלכה. "









מובא  לתשומת ליבכם  השימוש הרחב שעשה גבירטיג, במלים עבריות.
גנב, מרוויחער,(כינוי לגנב) לקחנען, (לקחת / לגנוב) תפיסה, (בית כלא) מזיק.
כמו היה מצוי בעגת הגנבים בני דת משה, אשר השתמשו, ככל הנראה,
בלשון הקודש כשפת סתרים.



מה היתה דעתו של גבירטיג על  העשירים ניתן לשער, כי היה חבר ה- "בונד "
אשר דגל בסוציאליזם הנוטה חסד לחסרי היכולת.
מספר נתן גרוס בספרו : " גבירטיג - אגדה על משורר נגר "  
כי כאשר יצא  לאור אחד מספריו, עבר גבירטיג מבית לבית,
מדלת לדלת ומכר את הספר.
אחד מעשירי העיר, נטל את הספר, אמר יפה תודה, סגר את הדלת
ו...שכח לחזור עם הכסף. גבירטיג נותר מבוייש מאחורי הדלת.
את אשתו של גבירטיג, בלומה, העניין הכעיס מאד.
באחד הערבים כאשר טיילו ברחוב, ראו את אותו אדם מטייל גם הוא.
בלומה רצתה לגשת אליו ולתת לו באבי אביו ,
אך גבירטיג מנע זאת ממנה, בטענה שלא יעליב אדם ברחוב.

אמנם לא מעליבים אדם ברחוב, אבל אפשר לומר לו כמה מלים
בוטות דרך שיר, לו ולכל אלה " אשר בטנם תמיד שבעה : "

קאַרגע שמוציקע מאַגנאַטן ! [ שועים קמצנים מלוכלכים... ]

מפיו של גנב מוכשר כמו אברהמל, זה נשמע עוד יותר טוב.
הוא  אוהב "למרוט" אותם. אם כבר כייס ?   אז בסטייל...












אַבֿרהמל דער מרוויחער.
מלים ומנגינה : מרדכי גבירטיג.
שרה: חוה אלברשטיין.
לשמיעה / הפעל רמקולים

אָן אַ היים בין איך יונג געבליבן,
ס´האָט די נויט מיך אַרויסגעטריבן.
ווען איך האָב נאָך קיין דרײַצן יאָר געהאַט,
אין דער פֿרעמד, ווײַט פֿון מאַמעס אויגן,
האָט אין שמוץ מיך די גאַס דערצויגן,
געוואָרן איז פֿון מיר אַ וווֹילער יאַט !


איך בין אַבֿרהמל, דער פֿעיִקסטער מרוויחער,
אַ גרויסער קינסטלער, כ´אַרבעט לײַכט און זיכער.
דאָס ערשטע מאָל, כ´וועל עס געדענקען ביזן טויט,
אַרײַן אין תּפֿיסה פֿאַר לקחנען אַ ברויט,
כ´פֿאָר נישט אויף מאַרקן ווי יענע פּראָסטע יאַטן,
כ´צופּ נאָר בײַ קאַרגע, שמוציקע מאַגנאַטן.
כ´בין זיך מחיה, ווען כ´טאַפּ אַזאַ מאַגנאַט,
איך בין אַבֿרהמל גאָר אַ וווֹילער יאַט.



אין דער פֿרעמד נישט געהאַט צום לעבן,
געבעטן ברויט, אַן אָרעמער פֿלעגט נאָך געבן.
נאָר יענע לײַט, וואָס זענען תּמיד זאַט,
פֿלעגן אָפֿט טרײַבן מיך מיט צאָרן :
ס´וואַקסט אַ גנבֿ, ס´איז מקויים געוואָרן,
אַ גנבֿ בין איך נאָר אַ וווֹילער יאַט !



איך בין אַבֿרהמל, דער פֿעיִקסטער מרוויחער,
אַ גרויסער קינסטלער, כ´אַרבעט לײַכט און זיכער.
אַ יאַט אַ קליינער אַרײַן אין קוטשעמענט,
אַרויס אַ מזיק, אַ זעלטענער טאַלענט.
כ´פֿאָר נישט אויף מאַרקן ווי יענע פּראָסטע יאַטן,
כ´צופּ נאָר בײַ קאַרגע, שמוציקע מאַגנאַטן.
כ´האָב ליב אַ מענטשן, אַ מילדן, אַ נאַשבראַט,
איך בין אַבֿרהמל גאָר אַ וווֹילער יאַט !



שוין נישט לאַנג וועט דאָס שפּיל געדויערן,
קראַנק פֿון קלעפּ, גיכט פֿון תּפֿיסה-מויערן,
נאָר איין בקשה, כ´וואָלט אַזוי געוואָלט –
נאָך מײַן טויט, אין אַ טאָג אַ טריבן,
זאָל אויף מײַן מצבֿה שטיין געשריבן,
מיט אותיות גרויסע און פֿון גאָלד:



"דאָ ליגט אַבֿרהמל, דער פֿעיִקסטער מרוויחער,
אַ מענטש אַ גרויסער געווען וואָלט פֿון אים זיכער.
אַ מענטש אַ פֿײַנער, מיט האַרץ, מיט אַ געפֿיל,
אַ מענטש אַ ריינער, ווי גאָט אַליין נאָר וויל.


ווען איבער אים וואָלט געוואַכט אַ מאַמעס אויגן,
ווען ס´וואָלט די פֿינצטערע גאַס אים נישט דערצויגן,
ווען נאָך אַלץ קינד ער אַ טאַטן וואָלט געהאַט,
דאָ ליגט אַבֿרהמל, יענער וווֹילער יאַט !"







2 תגובות:

  1. הי אלי
    סבתי מחפשת את הספר השירים של גבירטיג
    איפה אוכל לרכוש לה כמתנת יום הולדת???

    השבמחק
  2. תפנה אליי דרך המייל :

    lamayiddish@gmail.com

    השבמחק