כל הכבוד! כל הכבוד על העלאת השירים ביידיש ועל תרומתך הכללית בנושא היידיש. אני בהחלט מתפעלת מהידע שלך. זו לא פעם ראשונה שאני פונה לעזרתך ונענית כל פעם מחדש ברצון רב. תודה רבה.
אלי היקר, לפני זמן מה השתתפתי בהרצאה שנתת ברעננה בנושא הזמר היידי של מרדכי גבירטיג. רצוני לספר לך שהיה זה אירוע מענג אמיתי. במשך קרוב לשעתיים חשתי כיצד אני וכל הקהל שסביבי מרותק לשירים עצמם ולידע העצום שלך בתולדות השירים והמחבר גם יחד. הרעיון של הקרנת המילים במקביל להשמעת השירים - הן במקור היידי והן בתרגומו העברי הזורם והקליט - הוא רעיון מוצלח ויעיל מאוד. כך התאפשר גם למי שאינו דובר יידיש שוטפת לצרף את משמעות המילים לרקע הכללי שלהן ולהבין לעומק את ההתרחשות המיוחדת בכל אחד מהשירים. ההקלטות שהבאת מעולות, ושמחתי להיתקל לא רק בגרסאות הנפוצות ברדיו, אלא גם בזמרים וזמרות נפלאים מימים עברו, שכבר אינם מושמעים אצלנו. ישבתי באולם בצוותא חדא עם אנשים מבוגרים יותר ומבוגרים פחות, אנשים הזוכרים את השירים מתחנות שונות בחייהם - מי מילדותו ומי מבגרותו - וכשהתבוננתי סביבי לא ראיתי ולו אחד שלא ניסה לפזם לעצמו את המילים החכמות של משורר ענק כמו גבירטיג וכמה קל היה להתחבר ללחנים היהודיים המקסימים, המחלצים מתוככי הנפש את אותו רגש מיוחד של שמחה מהולה בעצבות, חיוך מהול באנחה, במינונים ובעוצמות שלא תמצא בזמר של שום עם אחר. הסבריך המאלפים על שיריו וחייו של מרדכי גבירטיג, הטרובדור הגדול של הזמר היידי, מחלצים מתהום הנשייה דמות של יוצר עממי אדיר, שכמעט איננו מכירים ושחובה עלינו להציב גם היום בכותל המזרח של תרבותנו. הרגשתי כיצד מרגע לרגע העיניים מתנוצצות, הלבבות מתרוננים, הזיכרונות צפים ועולים - זיכרונות לסבא-סבתא, לאבא-אימא, למאות שנות תרבות יידיש מפוארת שלפתע קמה לתחייה מול עינינו בשקופיות היפיפיות ובהסברים הממצים שלך. זהו פלח חשוב ביותר בזיכרון הקולקטיבי שלנו, ההולך ונעלם במהירות, ונדמה לי שאין כמו שירי-הזמר, שהצגת בהרצאתך, להחזיר את עטרת היידיש ליושנה בקרב בני הדור הנוכחי. הרצאתך המחישה לי מה כמעט אבד לנו לנצח ומה רבות אנחנו מחמיצים בהפנותנו עורף לאוצרות הרוח של הגולה היהודית. עלה והצלח במפעלך האישי, שאינו אלא מלאכת קודש בתחום תרבות יידיש בכלל והזמר היידי בפרט.
יבורך י' כסלו על תגובתו החמה, המפורטת והמנוסחת בלשון יפה, עשירה וכנה. ותבורך אתה אלי על מפעל האדירים; אשריך שזכית! אינך זקוק למשוב טוב מזה שכתב י'. מתוך התכתבויותינו הרבות יודע אני כמה אנרגיה, משאבים ותעצומות נפש אתה משקיע בלימוד, באיסוף, בתרגום ובהפצה של האוצרות האדירים אשר נותרו כאודים עשנים אחרי השריפה הגדולה. יישר כוחך והמשך בפעילותך המבורכת בחשיפת האוצרות היידיים ובהבאתם בפני אלה הכמהים להם ואלה שלא ידעום.
הענאלע יקירתי, חברי פורום יידיש בתפוז מכירים את ההרצאה והמצגות. התאמנתי עליכם...:)) בלי נדר, אמצא הזדמנות להשמיע לכם אותה שוב, עם שירים חדשים שנוספו למאגר .
בהזדמנות זו רצוני להודות לכל חברי פורום יידיש בתפוז על העזרה שאני מקבל מהם בכל תחום.
לחיים לוי, מנהל הפורום, המלווה אותי עם הפרוייקט מאז תחילתו. נכון תמיד לעזור בלי תלונות. אַ מענטש אָן אַ גאַל, כפי שמגדיר זאת "שלום עליכם" לחוה568 אלופת הידע העולמית, בתחום שירי העם ביידיש. למנהל הפורום, לשעבר, נועם סטאריק, שפתח לי צוהר אל עולם הכתיבה ביידיש כפי שמלמדים זאת באקדמיה. למנדלמוס, האיש על המילונים שטורח לתקן לי את היידיש. ר' בן הצבי המשמש לי עוגן בתורת ישראל. לווירקליך וד"ר ענת אדרת, אשר נכונים תמיד להשיא עצה טובה. לכל החברים : גסטי־אושפיזאי, שאראלע, גוטליב־גרינברג, הלינקה, פלומה, הומינר, אפס שתיים, אילנה, הענאלע, רבקי, מינצי, שניאור, תם־ונשלם , נפתלי ולכל החברים אשר לא הזכרתי אותם בשמם, שאני ניזון מחוכמתם. כולכם הרוח הגבית, הדוחפת אותי לעסוק במה שאני אוהב. תודה מעומק הלב.
אשמח להיות בקהל "המאזינים" –והשרים. שלום רב לך ואהלן , אנא עדכן אותי ואשמח לבוא לראות ולשמוע .אני תמיד שמחה להשתתף בערבי יידיש.התגובות בפורום נפלאות . להתראות אתי
בשמחה אתי. כאשר אוזמן להופיע בעיר מגוריך תהיי אורחת הכבוד שלי. שירים הם נכס תרבותי חובק עולם ואם מסירים מהם את מחסום השפה, אזי ניתן להנות מהם כפלים. משירי העם ביידיש על אחת כמה וכמה. להתראות בשמחות ונשמע רק בשורות טובות.
ושוב כל הכבוד לך אלי...אתר מקסים גם בתוכן וגם בהצגת הנושאים השונים... שמעתי ביקורות דומות מחברים ששלחתי להם את הקישור אני מודה לך על ההשקעה ושיהיה רק בהצלחה דוד רוסק חיפה
תודה דוד,שמחתי לשמוע על תגובתך לאתר וכי מצא חן בעיניך ובעיני חבריך. ברור שהאתר מביא רק "טעימות" מתוך תרבות היידיש המפוארת. ה"חגיגה" מתחילה בהרצאות מתוך מאגר - של כ- 300 השירים, אשר ברשותי. מושמעים ביידיש ומתורגמים לעברית. כאשר היהלום שבכתר הם שיריו של מרדכי גבירטיג.
כבודו! שמעתי את הגירסה שהבאת של השיר "א יידישע מאמע". סופי טאקר שרה לאוזן האמריקאית. האנגלית מככבת ולא שפת היידיש. אני לא נותנת ציון לקולה - אבל כן לשירת היידיש שלה. לעומתה, הגירסה של משפחת מלבסקי, דהיינו בנות מלבסקי היא הרבה יותר נאמנה לשפת היידיש, לחום של שפת היידיש ושירתן ממש נוגעת ללב. יש הבדל תהומי בין שתי הגרסאות. והשירה של משפחת מלבסקי פונה יותר לרחשי הלב של השפה והשומעים אותה . בברכה, לאה.
התייחסתי לביצוע המיוחד של הזמרת סופי טאקר, כי הביצוע שלה הוא נכס היסטורי בתולדות השיר. תקליטון שלה, עם השיר, נמכר במליונים בארה"ב ומן הסתם בעולם כולו. כזמרות, מקובל עלי, שבנות משפחת מלאבסקי שרו יותר יפה. כל זמר/ת והביצוע המיוחד לו. שנשמע ממך רק בשורות טובות.
ברצוני להודות לך על ההרצאה המהנה והמעניינת על מרדכי גבירטיג ושירתו, שהעברת בסתריה ביום חמישי האחרון. ההרצאה היתה מעניינת ועניינית, לוותה בהדגמות שירים יפים שמילותיהם חוברו על ידי גבירטיג. העובדה שהמילים המקוריות הוקרנו באופן בולט על גבי מסך בסינכרוניזציה מושלמת עם השירה אפשרו ליודעי השפה לעקוב אחר השירה, וגם לאלו שנתקשו בשפת יידיש או דוברי עברית בלבד (והיו כאלה בקהל) ניתנה אפשרות באמצעות המצגת לקרוא את התרגום הסימולטני בעברית ולעקוב כך אחר התוכן. רוב מוחלט של הנוכחים - כך שמעתי - נהנו והתרשמו מאד מן ההרצאה והשירים שהושמעו. תודה ויישר כח!
יצחק בשביס זינגר. מלכתחילה, הסכמתי ללכת להרצאה, לאחר שכנוע עיקש של בן זוגי. הסכמתי להשאר עד לסוף ההרצאה "על תנאי". אהבתי את מצגות השירים של ווארשבסקי ומאנגר. אך בעיקר נשביתי מן הנאום של בשביס זינגר, ערב קבלתו את פרס נובל לספרות. היידיש נשמעה לי תמיד כמו גרמנית. למרות "הדם העיראקי" הזורם בעורקיי, צלילי החיתוך החדים של השפה, שהעלו אוטומטית איזכורי פיסת הסטוריה יהודית מזרח אירופאית כאובה מאוד (מודה ומתוודה, מספיק קשה לעבור יום שואה אחד בשנה !), אמנם גרמו לי להעריך את קיומה של היידיש, אבל מרחוק. כל זה היה נכון, עד להרצאה של אלי בן אהרון. זה היה שילוב חזותי של תרגום בעברית להאזנה סימולטנית לנאום מוקלט, שנשא יצחק בשביס-זינגר עצמו. בשבילי הוא היה עוד מישהו, שכתב אחד מהספרים שקראתי ונבחנתי עליהם לבחינת הבגרות. מתברר שבשביל רבים, הוא היה הרבה יותר... מהאזנה לדיבורו הקולח (למרות גילו המתקדם), ומקריאה סימולטנית של התרגום לעברית של אלי בן אהרון (שהאמת, נראתה לי עשירה ועסיסית לא פחות משפת המקור), נפתח בפניי, תוך דקות ספורות, עולם חדש... הצמרמורת הקרירה, שאוטומטית נתנה בי אחיזתה, מעצם היותי במצב "הכן" לשמיעת שפה "גרמנית", התחלפה בתחושת נינוחות. וממש דקות לאחר מכן, השתלט עליי רצון משלו: זויות הפה החלו להתעקל כלפי מעלה, בכוחות עצמן, ומצאתי עצמי מתפוצצת מצחוק תוך כדי הקרנת המצגת. יחד עם כל הקהל באולם וזה שברקע, אשר געה ללא הפסק מצחוק. בסופה של ההרצאה והגיע הזמן ללכת, מצאתי עצמי מוחה בתוקף. היה לי טעם של עוד...הוא לא עבר גם כשנגמרה ההרצאה, בדיוק כמו החיוך שהיה מרוח על פניי, וההבנה, שהשפה המתנגנת הזו, שהיתה זרה לי עד כה, מאפיינת עולם שלם, קסום, מופלא, ומאוד מאוד יהודי. בעצם, כזה שמדבר, ומגדיר בצורה כמעט בלתי אפשרית, את הדבר המיוחד הזה, שמאחד ומגדיר את הפאזל היהודי- ישראלי של כולנו. ממליצה בחום !
אהבתי את התגובה הנפלאה שלך נורית. אין כמו הסופר, חתן פרס נובל, בשביס-זינגר להסיר סטיגמה משפת היידיש. יידיש היא שפה מחוייכת שנצרבה משך מאות בשנים. הנאום ההומוריסטי שלו, בערב שקדם לקבלת הפרס, פנינה ייחודית, באיך לכתוב נכון "סטנד-אפ - יהודי. " הנאום שכתב לטכס הענקת הפרס למחרת, זה כבר משהו אחר. תזכי לבריאות ובשורות טובות !
ברצוני להודות לך על החוויה שגרמת לי בהרצאתך "בין שואה לתקומה", ובמיוחד בנושא: "שירים יהודיים מתקופת השואה". רבים מהשירים הכרתי עוד מילדותי, כשאמי ז"ל הייתה נוהגת לשיר לנו אותם. האזנה לשירים אלו הייתה בשבילי חוויה מרגשת מאד.
הקרנת המילים עם התרגום העברי בצידן, ובסנכרון מלא עם השמעת השירים, אפשרה לי ולמאזינים רבים אחרים להצטרף לשירה. כמו כן, אפשרה גם לאלו שאינם דוברי יידיש להבין את תוכן השירים.
סיפוריך על מחברי השירים, הרקע ההיסטורי, והתנאים בהם חוברו השירים, נתנו לשירים משמעות מיוחדת, והיוו תרומה חשובה לשימור תרבות היידיש.
מה שזכור לי מאותה הרצאה בה נוכחת גם אתה, שהקהל ביקש , כהדרן, את השיר: "אַ ײִדישע מאַמע." קיימת סקרנות רבה בציבור, ללא הבדל של עדות, לגבי תוכנו של השיר הזה, המאפיין כל כך את העם היהודי ואת אחת מאבני היסוד שלו - האם היהודיה. הביצוע המלווה את המצגת הוא של החזן יוס'לה רוזנבלאט. האחד והיחיד.
יופי של בלוג. מעניין. מעמיק. מחדש. אני אוהב בלוגים מהסוג הזה שבו הכותב נותן מעצמו בניגוד לבלוג שלי שבו אני רק מעתיק דברים של אחרים, בדיחות שאחרים יצרו. גם הכותרת של הבלוג מרשימה. איך יצרת אותה עם הכותרת והלינקים ? אם אתה אוהב בדיחות אשמח לתת לך את הכתובת של הבלוג שלי. הוא זוכה לאיזו שהיא הערכה. אתמול חגגתי לו 100000 צפיות מ 72 מדינות (אינפורמציות שגוגל נותן).
תתחדש על הבלוג. נראה מצויין.
השבמחקתודה שי , יש סיבה שזה נראה כך...:))
מחקתתחדש על הבלוג מקצועי יפה ונקי.
השבמחקתודה אורי. איחולים לבביים לסיום לימודי ההנדסה שלך, נישואיך והולדת בנך הדוגמן לבגדי תינוקות.
מחקתתחדש!
השבמחקאתר נעים לעין וללב איזה יופי של דבר, כל הכבוד ויישר כח!!
תודה גלי. אתם עושים עבודה אדירה ב"זמרשת". סוחב מכם חמרים בלי הכרה .:))
מחקA gut, gebentsht, gezunt yor aykh un ale ayere libe Lomir zikh inem nayem yor zen nor af simkhes .
השבמחקgilod
ונאמר אמן ! אַ דאַנק אײַך פּראָפֿ' צוקרמאַן, און אַ גוט געבענטשט יאָר אײַך אַלע אויך, אין דעם ביטערן גלות פֿון אָסטראַליע.
מחקתודה. מצאתי את האתר דרך פורום יידיש בתפוז, ממש אוצר! יישר כח! שנה טובה ומבורכת...:)
השבמחקתודה יפעת ! שנה טובה, גם לך ומועדים לשמחה !
מחקכל הכבוד!
השבמחקכל הכבוד על העלאת השירים ביידיש ועל תרומתך הכללית בנושא היידיש. אני בהחלט מתפעלת מהידע שלך. זו לא פעם ראשונה שאני פונה לעזרתך ונענית כל פעם מחדש ברצון רב.
תודה רבה.
לכבוד הוא לי ביקורך באתר ד"ר אוסטרובר.
מחקאתר מרתק. תודה. אשמח להימנות על רשימת תפוצה אם ישנה כזאת . שבת שלום, מאיה.
השבמחקתודה גם לך מאיה, את מוזמנת להרשם ברשימת התפוצה. שבת שלום ומבורך.
מחקוואי איזה אתר חביב. אני חושבת לבוא לכאן לעתים קרובות. תודה על פינת החמד.
השבמחקתודה קוצניו. את מוזמנת תמיד. ותגידי גם לחברה:
מחק"נו שיבואו "
אלי היקר, לפני זמן מה השתתפתי בהרצאה שנתת ברעננה בנושא הזמר היידי של מרדכי גבירטיג. רצוני לספר לך שהיה זה אירוע מענג אמיתי. במשך קרוב לשעתיים חשתי כיצד אני וכל הקהל שסביבי מרותק לשירים עצמם ולידע העצום שלך בתולדות השירים והמחבר גם יחד.
השבמחקהרעיון של הקרנת המילים במקביל להשמעת השירים - הן במקור היידי והן בתרגומו העברי הזורם והקליט - הוא רעיון מוצלח ויעיל מאוד. כך התאפשר גם למי שאינו דובר יידיש שוטפת לצרף את משמעות המילים לרקע הכללי שלהן ולהבין לעומק את ההתרחשות המיוחדת בכל אחד מהשירים. ההקלטות שהבאת מעולות, ושמחתי להיתקל לא רק בגרסאות הנפוצות ברדיו, אלא גם בזמרים וזמרות נפלאים מימים עברו, שכבר אינם מושמעים אצלנו. ישבתי באולם בצוותא חדא עם אנשים מבוגרים יותר ומבוגרים פחות, אנשים הזוכרים את השירים מתחנות שונות בחייהם - מי מילדותו ומי מבגרותו - וכשהתבוננתי סביבי לא ראיתי ולו אחד שלא ניסה לפזם לעצמו את המילים החכמות של משורר ענק כמו גבירטיג וכמה קל היה להתחבר ללחנים היהודיים המקסימים, המחלצים מתוככי הנפש את אותו רגש מיוחד של שמחה מהולה בעצבות, חיוך מהול באנחה, במינונים ובעוצמות שלא תמצא בזמר של שום עם אחר. הסבריך המאלפים על שיריו וחייו של מרדכי גבירטיג, הטרובדור הגדול של הזמר היידי, מחלצים מתהום הנשייה דמות של יוצר עממי אדיר, שכמעט איננו מכירים ושחובה עלינו להציב גם היום בכותל המזרח של תרבותנו. הרגשתי כיצד מרגע לרגע העיניים מתנוצצות, הלבבות מתרוננים, הזיכרונות צפים ועולים - זיכרונות לסבא-סבתא, לאבא-אימא, למאות שנות תרבות יידיש מפוארת שלפתע קמה לתחייה מול עינינו בשקופיות היפיפיות ובהסברים הממצים שלך. זהו פלח חשוב ביותר בזיכרון הקולקטיבי שלנו, ההולך ונעלם במהירות, ונדמה לי שאין כמו שירי-הזמר, שהצגת בהרצאתך, להחזיר את עטרת היידיש ליושנה בקרב בני הדור הנוכחי. הרצאתך המחישה לי מה כמעט אבד לנו לנצח ומה רבות אנחנו מחמיצים בהפנותנו עורף לאוצרות הרוח של הגולה היהודית. עלה והצלח במפעלך האישי, שאינו אלא מלאכת קודש בתחום תרבות יידיש בכלל והזמר היידי בפרט.
תודה לך מר כסלו על המלים החמות. התרגשתי מדבריך, הותרת אותי ללא מלים. תבורך בבריאות טובה וחיים ארוכים !
מחקיבורך י' כסלו על תגובתו החמה, המפורטת והמנוסחת בלשון יפה, עשירה וכנה. ותבורך אתה אלי על מפעל האדירים; אשריך שזכית! אינך זקוק למשוב טוב מזה שכתב י'. מתוך התכתבויותינו הרבות יודע אני כמה אנרגיה, משאבים ותעצומות נפש אתה משקיע בלימוד, באיסוף, בתרגום ובהפצה של האוצרות האדירים אשר נותרו כאודים עשנים אחרי השריפה הגדולה. יישר כוחך והמשך בפעילותך המבורכת בחשיפת האוצרות היידיים ובהבאתם בפני אלה הכמהים להם ואלה שלא ידעום.
השבמחקתודה לך גסטי ידידי . האיש בעל הלב הרחב והיד הנדיבה. הנך אושיית יסוד בידע שלי.
מחקנותרתי עם תחושת החמצה לאחר שקראתי את התגובות על הרצאתך. חבל שלא ידעתי על קיומה! יישר כח, אלי!
השבמחקהענאלע יקירתי, חברי פורום יידיש בתפוז מכירים את ההרצאה והמצגות. התאמנתי עליכם...:))
מחקבלי נדר, אמצא הזדמנות להשמיע לכם אותה שוב, עם שירים חדשים שנוספו למאגר .
בהזדמנות זו רצוני להודות לכל חברי פורום יידיש בתפוז על העזרה שאני מקבל מהם בכל תחום.
השבמחקלחיים לוי, מנהל הפורום, המלווה אותי עם הפרוייקט מאז תחילתו. נכון תמיד לעזור בלי תלונות. אַ מענטש אָן אַ גאַל, כפי שמגדיר זאת "שלום עליכם"
לחוה568 אלופת הידע העולמית, בתחום שירי העם ביידיש.
למנהל הפורום, לשעבר, נועם סטאריק, שפתח לי צוהר אל עולם הכתיבה ביידיש כפי שמלמדים זאת באקדמיה.
למנדלמוס, האיש על המילונים שטורח לתקן לי את היידיש. ר' בן הצבי המשמש לי עוגן בתורת ישראל.
לווירקליך וד"ר ענת אדרת, אשר נכונים תמיד להשיא עצה טובה.
לכל החברים : גסטי־אושפיזאי, שאראלע, גוטליב־גרינברג, הלינקה, פלומה, הומינר, אפס שתיים, אילנה, הענאלע, רבקי, מינצי, שניאור, תם־ונשלם , נפתלי ולכל החברים אשר לא הזכרתי אותם בשמם, שאני ניזון מחוכמתם. כולכם הרוח הגבית, הדוחפת אותי לעסוק במה שאני אוהב. תודה מעומק הלב.
לאלי
מחקהבלוג שלך מעניין וערוך בצורה יפה.
יישר כוח
אילנה מפורום יידיש
תודה אילנה.
מחקאת מוזמנת תמיד !
אשמח להיות בקהל "המאזינים" –והשרים.
השבמחקשלום רב לך ואהלן , אנא עדכן אותי ואשמח לבוא לראות ולשמוע .אני תמיד שמחה להשתתף בערבי יידיש.התגובות בפורום נפלאות . להתראות אתי
בשמחה אתי. כאשר אוזמן להופיע בעיר מגוריך תהיי אורחת הכבוד שלי.
מחקשירים הם נכס תרבותי חובק עולם ואם מסירים מהם את מחסום השפה, אזי ניתן להנות מהם כפלים. משירי העם ביידיש על אחת כמה וכמה. להתראות בשמחות ונשמע רק בשורות טובות.
יידישע קולטור און לידער (תרבות היידיש ושיריה )
השבמחקאיך האב געליינט עטליכע ארטיקלען וואס איר האט געשריבן אין אייער וועבזייטל אויפן אינטערנעץ. מיין הארץ איז דערווארעמט געווארן, און עס האט מיך זייער געפרייט צו טרעפן אזא ווארעם אידיש הארץ, וואס איז א זעלטנהייט אין דער היינטיגער סעקולערער וועלט. ס'רוב פון די היינטיגע יונגען ווילן פונעם עבר נישט וויסן. ווער פארשטייט דען וואס אידיש דערציילט אונז?? איך קען מיר גאר נישט פארשטעלן וואס דאס איז צו זיין א איד אן קענען אידיש... איך בין טאקע היבש יונגער פון אייך, אבער געהערנדיג צו דער פרומער געזעלשאפט געלויבט צו גאט, בין איך געבליבן אין א אידיש-רעדנדער געזעלשאפט. איבערהויפט איז מיר געפאלן אייערע ווערטער איבער מרדכי געבירטיג. איך אטעם זיינע לידער טאג און נאכט. ווען איך ליין נאר עפעס וועגן דעם וועלטסקריג, און מיין הארץ איז פארוויינט, גיב איך א כאפ מיין פידל און איך הייב מיך אן צו באדן אין געבירטיג'ס לידער... " יא, ער איז ביי מיר דער סאמע באליבטער פאעט. נישטא זיינס גלייכן. פול פול מיט הארץ. אוי ווי טראגיש איז נעבעך געווען זיין גורל, און דער גורל פון זיין דור.. ווער קען גלייבן אז קוים אין אונזערע צייטן האט מען געקענט אזוי טון מיט אידן, און די גאנצע וועלט האט געשוויגן מיט אזא דונערנדע שווייגעניש. עס איז א ווייטאג צו זען וואס א שוואכן זיכרון אידן האבן, מען האט שוין אינגאנצן פארגעסן וואס די דייטשן ימ"ש האבן אונז אנגעטון, און מען גייט זיך שוין מיט זיי אפילו קושן.. איך וויל נאכאמאל צוענדיגן מיט א הארציגן דאנק פאר אייער הערליכער ארבעט. עס האט זיך עמיצער געיאוועט אויפצוהייבן דאס אידיש פון דער ערד, אים א קוש טון, און עס פארשטעלן פאר אונזערע ברידער וואס זענען נישט באקאנט מיט די כמעט-פארגעסענע אוצרות פון אונזער פאלק. חזק ואמץ!
א קוש דיר אין שטערן ליבער אלי!
אתר טוב. מקצועי וידידותי- כזה שמזמין להכנס כל אחד ואחת. בהצלחה אלי.
השבמחקתודה דפנה, את מוזמנת תמיד. תוסיפי את שמך לרשימת התפוצה.
מחקושוב כל הכבוד לך אלי...אתר מקסים גם בתוכן וגם בהצגת הנושאים השונים... שמעתי ביקורות דומות מחברים ששלחתי להם את הקישור אני מודה לך על ההשקעה ושיהיה רק בהצלחה דוד רוסק חיפה
השבמחקתודה דוד,שמחתי לשמוע על תגובתך לאתר וכי מצא חן בעיניך ובעיני חבריך. ברור שהאתר מביא רק "טעימות" מתוך תרבות היידיש המפוארת. ה"חגיגה" מתחילה בהרצאות מתוך מאגר - של כ- 300 השירים, אשר ברשותי. מושמעים ביידיש ומתורגמים לעברית. כאשר היהלום שבכתר הם שיריו של מרדכי גבירטיג.
מחקא גרויסן יישר כח !
השבמחקאיך האב געהאט א פארגעניגן צו זעהן די דאזיגע אתר אויף אידיש, אין זעהן די אלטע שיינע ווערטער אויף אידיש. א דאנק.
אַ שיינעם דאַנק אײַך ר' שמעון האָט הנאה. און קומט אָפֿטער.
מחקכבודו! שמעתי את הגירסה שהבאת של השיר "א יידישע מאמע". סופי טאקר שרה לאוזן האמריקאית. האנגלית מככבת ולא שפת היידיש. אני לא נותנת ציון לקולה - אבל כן לשירת היידיש שלה. לעומתה, הגירסה של משפחת מלבסקי, דהיינו בנות מלבסקי היא הרבה יותר נאמנה לשפת היידיש, לחום של שפת היידיש ושירתן ממש נוגעת ללב. יש הבדל תהומי בין שתי הגרסאות. והשירה של משפחת מלבסקי פונה יותר לרחשי הלב של השפה והשומעים אותה . בברכה, לאה.
השבמחקהתייחסתי לביצוע המיוחד של הזמרת סופי טאקר, כי הביצוע שלה הוא נכס היסטורי בתולדות השיר. תקליטון שלה, עם השיר, נמכר במליונים בארה"ב ומן הסתם בעולם כולו. כזמרות, מקובל עלי, שבנות משפחת מלאבסקי שרו יותר יפה. כל זמר/ת והביצוע המיוחד לו.
מחקשנשמע ממך רק בשורות טובות.
איך זיץ מיר דא אזוי אינמיטן דער נאכט (אויף אן אמת'ן איז שוין פארטאגס...) עפעס אזוי בין איך "אריינגעפאלן" ביי אייך אין וועבזייטל (אתר). די לופט איז שוין דערשטיקט פון דער נישט אויפהערנדיגע רויך פון מיינע סיגארעס, די פונגער קלאפן קוים אויפן קיבארד, און דער קאפ איז אזוי האלב צומישט... אבער דאך, עפעס א גוט ווארט מוז איך דאך אייך לאזן פאלן. א שיינע זאך צו זעהן א איד וואס איז נישט אזוי דער "געוויינדליכע אידיש רעדער " פירן א זייטל אין אידיש (עכ"פ בחלקו). זאל אייך דער אויבערשטער באגליקן אין אייערע וועגן. אלעס גוטס פון א פארלוירענעם און איינזאמער איד
השבמחקזײַט געבענטשט !
מחקווי אַזוי זאָגן די "געוויינדליכע אידיש רעדער ? " כל הבא ברוך הבא !"
ברצוני להודות לך על ההרצאה המהנה והמעניינת על מרדכי גבירטיג ושירתו, שהעברת בסתריה ביום חמישי האחרון. ההרצאה היתה מעניינת ועניינית, לוותה בהדגמות שירים יפים שמילותיהם חוברו על ידי גבירטיג. העובדה שהמילים המקוריות הוקרנו באופן בולט על גבי מסך בסינכרוניזציה מושלמת עם השירה אפשרו ליודעי השפה לעקוב אחר השירה, וגם לאלו שנתקשו בשפת יידיש או דוברי עברית בלבד (והיו כאלה בקהל) ניתנה אפשרות באמצעות המצגת לקרוא את התרגום הסימולטני בעברית ולעקוב כך אחר התוכן. רוב מוחלט של הנוכחים - כך שמעתי - נהנו והתרשמו מאד מן ההרצאה והשירים שהושמעו. תודה ויישר כח!
השבמחקתודה לך יצחק ולמושב סתריה על קבלת הפנים, האירגון היעיל והקהל האוהד. העונג היה כולו שלי.
מחקיצחק בשביס זינגר.
השבמחקמלכתחילה, הסכמתי ללכת להרצאה, לאחר שכנוע עיקש של בן זוגי. הסכמתי להשאר עד לסוף ההרצאה "על תנאי". אהבתי את מצגות השירים של ווארשבסקי ומאנגר. אך בעיקר נשביתי מן הנאום של בשביס זינגר, ערב קבלתו את פרס נובל לספרות. היידיש נשמעה לי תמיד כמו גרמנית. למרות "הדם העיראקי" הזורם בעורקיי, צלילי החיתוך החדים של השפה, שהעלו אוטומטית איזכורי פיסת הסטוריה יהודית מזרח אירופאית כאובה מאוד (מודה ומתוודה, מספיק קשה לעבור יום שואה אחד בשנה !), אמנם גרמו לי להעריך את קיומה של היידיש, אבל מרחוק. כל זה היה נכון, עד להרצאה של אלי בן אהרון. זה היה שילוב חזותי של תרגום בעברית להאזנה סימולטנית לנאום מוקלט, שנשא יצחק בשביס-זינגר עצמו. בשבילי הוא היה עוד מישהו, שכתב אחד מהספרים שקראתי ונבחנתי עליהם לבחינת הבגרות. מתברר שבשביל רבים, הוא היה הרבה יותר... מהאזנה לדיבורו הקולח (למרות גילו המתקדם), ומקריאה סימולטנית של התרגום לעברית של אלי בן אהרון (שהאמת, נראתה לי עשירה ועסיסית לא פחות משפת המקור), נפתח בפניי, תוך דקות ספורות, עולם חדש... הצמרמורת הקרירה, שאוטומטית נתנה בי אחיזתה, מעצם היותי במצב "הכן" לשמיעת שפה "גרמנית", התחלפה בתחושת נינוחות. וממש דקות לאחר מכן, השתלט עליי רצון משלו: זויות הפה החלו להתעקל כלפי מעלה, בכוחות עצמן, ומצאתי עצמי מתפוצצת מצחוק תוך כדי הקרנת המצגת. יחד עם כל הקהל באולם וזה שברקע, אשר געה ללא הפסק מצחוק. בסופה של ההרצאה והגיע הזמן ללכת, מצאתי עצמי מוחה בתוקף. היה לי טעם של עוד...הוא לא עבר גם כשנגמרה ההרצאה, בדיוק כמו החיוך שהיה מרוח על פניי, וההבנה, שהשפה המתנגנת הזו, שהיתה זרה לי עד כה, מאפיינת עולם שלם, קסום, מופלא, ומאוד מאוד יהודי. בעצם, כזה שמדבר, ומגדיר בצורה כמעט בלתי אפשרית, את הדבר המיוחד הזה, שמאחד ומגדיר את הפאזל היהודי- ישראלי של כולנו. ממליצה בחום !
אהבתי את התגובה הנפלאה שלך נורית.
מחקאין כמו הסופר, חתן פרס נובל, בשביס-זינגר להסיר סטיגמה משפת היידיש. יידיש היא שפה מחוייכת שנצרבה משך מאות בשנים. הנאום ההומוריסטי שלו, בערב שקדם לקבלת הפרס, פנינה ייחודית, באיך לכתוב נכון "סטנד-אפ - יהודי. "
הנאום שכתב לטכס הענקת הפרס למחרת, זה כבר משהו אחר. תזכי לבריאות ובשורות טובות !
מר בן אהרון הנכבד,
השבמחקברצוני להודות לך על החוויה שגרמת לי בהרצאתך "בין שואה לתקומה", ובמיוחד בנושא: "שירים יהודיים מתקופת השואה". רבים מהשירים הכרתי עוד מילדותי, כשאמי ז"ל הייתה נוהגת לשיר לנו אותם. האזנה לשירים אלו הייתה בשבילי חוויה מרגשת מאד.
הקרנת המילים עם התרגום העברי בצידן, ובסנכרון מלא עם השמעת השירים, אפשרה לי ולמאזינים רבים אחרים להצטרף לשירה. כמו כן, אפשרה גם לאלו שאינם דוברי יידיש להבין את תוכן השירים.
סיפוריך על מחברי השירים, הרקע ההיסטורי, והתנאים בהם חוברו השירים, נתנו לשירים משמעות מיוחדת, והיוו תרומה חשובה לשימור תרבות היידיש.
תודה רבה,
זאב דודזון
תודה מר דודזון על תגובתך המרגשת.
מחקמה שזכור לי מאותה הרצאה בה נוכחת גם אתה, שהקהל ביקש , כהדרן, את השיר: "אַ ײִדישע מאַמע."
קיימת סקרנות רבה בציבור, ללא הבדל של עדות,
לגבי תוכנו של השיר הזה, המאפיין כל כך את העם היהודי ואת אחת מאבני היסוד שלו - האם היהודיה.
הביצוע המלווה את המצגת הוא של החזן יוס'לה רוזנבלאט. האחד והיחיד.
איך האב געליינט עטליכע ארטיקלען וואס איר האט געשריבן אין אייער וועבזייטל אויפן אינטערנעץ. מיין הארץ איז דערווארעמט געווארן, און עס האט מיך זייער געפרייט צו טרעפן אזא ווארעם אידיש הארץ, וואס איז א זעלטנהייט אין דער היינטיגער סעקולערער וועלט. ס'רוב פון די היינטיגע יונגען ווילן פונעם עבר נישט וויסן. ווער פארשטייט דען וואס אידיש דערציילט אונז?? איך קען מיר גאר נישט פארשטעלן וואס דאס איז צו זיין א איד אן קענען אידיש... איך בין טאקע היבש יונגער פון אייך, אבער געהערנדיג צו דער פרומער געזעלשאפט געלויבט צו גאט, בין איך געבליבן אין א אידיש-רעדנדער געזעלשאפט. איבערהויפט איז מיר געפאלן אייערע ווערטער איבער מרדכי געבירטיג. איך אטעם זיינע לידער טאג און נאכט. ווען איך ליין נאר עפעס וועגן דעם וועלטסקריג, און מיין הארץ איז פארוויינט, גיב איך א כאפ מיין פידל און איך הייב מיך אן צו באדן אין געבירטיג'ס לידער... " יא, ער איז ביי מיר דער סאמע באליבטער פאעט. נישטא זיינס גלייכן. פול פול מיט הארץ. אוי ווי טראגיש איז נעבעך געווען זיין גורל, און דער גורל פון זיין דור.. ווער קען גלייבן אז קוים אין אונזערע צייטן האט מען געקענט אזוי טון מיט אידן, און די גאנצע וועלט האט געשוויגן מיט אזא דונערנדע שווייגעניש. עס איז א ווייטאג צו זען וואס א שוואכן זיכרון אידן האבן, מען האט שוין אינגאנצן פארגעסן וואס די דייטשן ימ"ש האבן אונז אנגעטון, און מען גייט זיך שוין מיט זיי אפילו קושן.. איך וויל נאכאמאל צוענדיגן מיט א הארציגן דאנק פאר אייער הערליכער ארבעט. עס האט זיך עמיצער געיאוועט אויפצוהייבן דאס אידיש פון דער ערד, אים א קוש טון, און עס פארשטעלן פאר אונזערע ברידער וואס זענען נישט באקאנט מיט די כמעט-פארגעסענע אוצרות פון אונזער פאלק. חזק ואמץ!
השבמחקא קוש דיר אין שטערן ליבער אלי!
אַ שיינעם דאַנק אײַך ר' יאנקל, אײַערע ווערטער קומען פֿון האַרץ, און גייען אַרײַן אין האַרץ . א גרויסן דאַנק אײַך - ווידער !
מחקיופי של בלוג. מעניין. מעמיק. מחדש. אני אוהב בלוגים מהסוג הזה שבו הכותב נותן מעצמו בניגוד לבלוג שלי שבו אני רק מעתיק דברים של אחרים, בדיחות שאחרים יצרו. גם הכותרת של הבלוג מרשימה. איך יצרת אותה עם הכותרת והלינקים ?
השבמחקאם אתה אוהב בדיחות אשמח לתת לך את הכתובת של הבלוג שלי. הוא זוכה לאיזו שהיא הערכה. אתמול חגגתי לו 100000 צפיות מ 72 מדינות (אינפורמציות שגוגל נותן).
שאול
תודה שאול.
מחקכמובן, שאני משתדל כמיטב יכולתי.
אשמח לקרוא את בלוג הבדיחות שלך. שלח לי קישור דרך המייל . יש שם בדיחות ביידיש ? :)