הרצאות





האזנה מודרכת, לאוצרות התרבות של העם היהודי.

עם נוטל עימו את שיריו לדרך,
לפעמים זה כל מה שנותר מרכושו.
המשורר נתן יונתן.



יידיש היא שפה אשר נצרבה משך מאות בשנים, יחד עם העם היהודי.
יידיש היא שפה יהודית והיתה נחלתו של רוב העם היהודי, בתפוצות ישראל.
שפה קולחת, מתגלגלת על הלשון, אשר סיפרה את סיפורו העגום
של היהודי הפשוט, הנרמס בשולי החיים.
היהודי אשר בכל דור ודור עומדים עליו לכלותו, משום שהוא מתעקש לשמר
את מסורת אבותיו, בת אלפי השנים - בתוך סביבה רצחנית ועויינת.
היהודי ביטא את מצבו ואת מצוקתו, בענווה, בהכנעה
בלגלוג עצמי ואפילו בבדיחות הדעת.
שיריו ביטאו את מצוקות החיים, של המשפחה, הקהילה והלאום.

שירי העם ביידיש, תרבות בת מאות שנים, הולכת לאיבוד
עם חילופי השפות, כאשר חזרנו לדבר עברית.
עם אובדנו של שליש מן העם היהודי בשואה וכמובן כל אלה
שדיברו את השפה והולכים לעולמם בדרך הטבע.

מסע קסום ומרגש אל תוככי העולם היהודי .
ערכה תרבותית - נוסטאלגית, אשר איש איננו פטור ממנה.
לצורך סיפורו של העם היהודי דרך עין השירים,
גייסתי את אוסף השירים שלי ביידיש, מלים ומנגינות, אוסף חיים,
אשר הולך ומתרחב ככל שמרחבי האינטרנט האינסופיים
מאפשרים זאת.
כמו כן גייסתי את פלאי הטכניקה של המחשב,
להפוך את השירים למצגות מושרות.
זימרה ביידיש - המלים ביידיש  ומולם תרגום מילולי לעברית.
המלים מתחלפות בצמוד לזימרה.



הרצאות על המדף



שירי מרדכי גבירטיג [שתי הרצאות]

הטרובדור הגדול של העם היהודי.

סדרת היכרות עם האיש אשר הותיר לנו ירושה של כ 160 שירים,
מלים ומנגינה. ברובם מולחנים על ידו וחלקם ע"י אחרים.

גבירטיג כתב בין היתר שירים על נושאים סוציאליסטיים, מאבקי פועלים,

שביתות והזכות לשכר הוגן. שיריו המוקדמים אלה מיוחסים לתקופת רווקותו,

מתאפיינים בלהט האידאולוגי אשר מילא תפקיד מרכזי בחייו.

הוא נישא רק בגיל 32 ונתגלתה אצלו מחלת לב בערך באותו הגיל .

מאז התמתן החל לכתוב על הווי הבית היהודי, מילדות ועד זיקנה.

גידול ילדים, חינוכם, הקשיים בהשאתם וכן שירי אהבה וגעגועים.

מלחמת העולם השנייה קטעה את השירים אשר היוו את ציר חייו -הווי המשפחה,

הובילה אותו לצאת בקריאת מצוקה למנהיגות היהודית

ולעמי העולם : אנו עומדים בפני כליה !

בתקופת המלחמה המשיך לכתוב שירי זעם, כנגד שונאי העם היהודי

ומעשי הרצח שלהם, כמו גם שירי נחמה לעם ההולך ומושמד לנגד עיניו.

עד שכדור של מרצח נאצי, השיג גם אותו.
 *
[תגובה להרצאה שנכתבה ע"י יוסי כסלו מופיעה מטה  וב"ספר האורחים" בכותרת העליונה]





בין שואה לתקומה 1939-1948 . שתי הרצאות (מומלץ)

עשר השנים הסוערות בחיי העם - היהודי.

שירי שואה וגבורה. שירים שנתחברו בגיטאות, מחנות הריכוז.

בין מורדי הגיטאות ובשדות הקרב של הפרטיזנים.

במחנות העקורים ובקרב המעפילים בדרכי ההעפלה לארץ,

כולל שירים בפרשת האניה אקסודוס.
סדרת חובה, לכל מי שרוצה להכיר את התקופה הסוערת בחיי העם היהודי.



הפעם מזווית נוספת, מצד מי שהפכו קורבנות בעצמם.

כאשר ידוע שחלק ממחברי השירים, לא נותרו בחיים.

הרצאת העשרה מיועדת בעיקר לנוער, תלמידי כתות י' ומעלה

ולכל אלה הנוסעים לפולין ב"מסעות החיים" לקראת יום השואה.

וכן לחיילי צה''ל ומפקדיהם.

בעקבות הגורל היהודי.
ארועים בתולדות העם היהודי. רדיפות' שמד והתנכלויות אזרחיות נגד יהודים,
אשר הונצחו בשירים. געגועים לציון, רדיפות המשטר ברוסיה
מאז שלטון הצארים ועד למשטר הקומוניסטי בראשותו של סטאלין.
טייקונים של יידיש.
מארק ווארשבסקי - מגדולי המשוררים של העם היהודי, סיפור חייו ושיריו.
איציק מאנגר - סיפור חייו ושיריו. כולל שירים מתוך "המגילה."
יצחק בשביס זינגר – נאומו ההומוריסטי בעת הענקת פרס נובל לספרות – 1978.
 *
[תגובה להרצאה שנכתבה ע"י נורית מופיעה מטה  וב"ספר האורחים" בכותרת העליונה ]



קשה לו פרנסה ליהודי.
"עוד בטרם עליתי על יצועי, כבר עלי להשכים קום לעבודה. "
יהודים עמדו תמיד בחזית המאבק לצדק חברתי, על הזכות לפרנסה הוגנת,
זכויות אדם וזכויות האדם העובד. נגד ניצול המעביד- גם של המעביד היהודי.
שירי הלל לעבודה ולמלאכה, בצד מחאה ומאבק, עליו שילמו לעתים בחייהם.

בכל ההרצאות :
- שפת ההרצאה היא עברית.
- מצגות רקע בנושא שפת היידיש, מוצאה של השפה, פריחתה ודעיכתה.
- המקורות לשירי - עם ביידיש.
- השירים מושמעים באמצעות פליי-בק והמלים ביידיש
מוקרנות במצגת, מתורגמת , בו זמנית, לעברית.
- חסל סדר שירונים באפילה, מופע אור-קולי מרהיב, על מסך מואר,
מעוטר בתמונות יודאיקה !
- הזמן המוקצב להרצאה : 60 עד 90 דקות.
- ההרצאות מותאמות לכל הקהלים , מתלמידי תיכון ועד גיל זקנה,
ללא הבדל של מוצא.

- המצגת מתרגמת את היידיש, כמעט מילה במילה.

דוא"ל :
lamayiddish@gmail.com




להזמנת הרצאות

4 תגובות:

  1. יוסי כסלו - רעננה 21 ביוני 2012 20:31

    אלי היקר, לפני זמן מה השתתפתי בהרצאה שנתת ברעננה בנושא הזמר היידי של מרדכי גבירטיג. רצוני לספר לך שהיה זה אירוע מענג אמיתי. במשך קרוב לשעתיים חשתי כיצד אני וכל הקהל שסביבי מרותק לשירים עצמם ולידע העצום שלך בתולדות השירים והמחבר גם יחד.
    הרעיון של הקרנת המילים במקביל להשמעת השירים - הן במקור היידי והן בתרגומו העברי הזורם והקליט - הוא רעיון מוצלח ויעיל מאוד. כך התאפשר גם למי שאינו דובר יידיש שוטפת לצרף את משמעות המילים לרקע הכללי שלהן ולהבין לעומק את ההתרחשות המיוחדת בכל אחד מהשירים. ההקלטות שהבאת מעולות, ושמחתי להיתקל לא רק בגרסאות הנפוצות ברדיו, אלא גם בזמרים וזמרות נפלאים מימים עברו, שכבר אינם מושמעים אצלנו. ישבתי באולם בצוותא חדא עם אנשים מבוגרים יותר ומבוגרים פחות, אנשים הזוכרים את השירים מתחנות שונות בחייהם - מי מילדותו ומי מבגרותו - וכשהתבוננתי סביבי לא ראיתי ולו אחד שלא ניסה לפזם לעצמו את המילים החכמות של משורר ענק כמו גבירטיג וכמה קל היה להתחבר ללחנים היהודיים המקסימים, המחלצים מתוככי הנפש את אותו רגש מיוחד של שמחה מהולה בעצבות, חיוך מהול באנחה, במינונים ובעוצמות שלא תמצא בזמר של שום עם אחר. הסבריך המאלפים על שיריו וחייו של מרדכי גבירטיג, הטרובדור הגדול של הזמר היידי, מחלצים מתהום הנשייה דמות של יוצר עממי אדיר, שכמעט איננו מכירים ושחובה עלינו להציב גם היום בכותל המזרח של תרבותנו. הרגשתי כיצד מרגע לרגע העיניים מתנוצצות, הלבבות מתרוננים, הזיכרונות צפים ועולים - זיכרונות לסבא-סבתא, לאבא-אימא, למאות שנות תרבות יידיש מפוארת שלפתע קמה לתחייה מול עינינו בשקופיות היפיפיות ובהסברים הממצים שלך. זהו פלח חשוב ביותר בזיכרון הקולקטיבי שלנו, ההולך ונעלם במהירות, ונדמה לי שאין כמו שירי-הזמר, שהצגת בהרצאתך, להחזיר את עטרת היידיש ליושנה בקרב בני הדור הנוכחי. הרצאתך המחישה לי מה כמעט אבד לנו לנצח ומה רבות אנחנו מחמיצים בהפנותנו עורף לאוצרות הרוח של הגולה היהודית. עלה והצלח במפעלך האישי, שאינו אלא מלאכת קודש בתחום תרבות יידיש בכלל והזמר היידי בפרט.

    השבמחק
    תשובות
    1. התגובה המקורית נכתבה במדור "ספר האורחים" בכותרת העליונה.

      מחק
  2. נורית - המושבה כינרת 21.6.2012
    יצחק בשביס זינגר.
    מלכתחילה, הסכמתי ללכת להרצאה, לאחר שכנוע עיקש של בן זוגי. הסכמתי להשאר עד לסוף ההרצאה "על תנאי". אהבתי את מצגות השירים של ווארשבסקי ומאנגר. אך בעיקר נשביתי מן הנאום של בשביס זינגר, ערב קבלתו את פרס נובל לספרות. היידיש נשמעה לי תמיד כמו גרמנית. למרות "הדם העיראקי" הזורם בעורקיי, צלילי החיתוך החדים של השפה, שהעלו אוטומטית איזכורי פיסת הסטוריה יהודית מזרח אירופאית כאובה מאוד (מודה ומתוודה, מספיק קשה לעבור יום שואה אחד בשנה !), אמנם גרמו לי להעריך את קיומה של היידיש, אבל מרחוק. כל זה היה נכון, עד להרצאה של אלי בן אהרון. זה היה שילוב חזותי של תרגום בעברית להאזנה סימולטנית לנאום מוקלט, שנשא יצחק בשביס-זינגר עצמו. בשבילי הוא היה עוד מישהו, שכתב אחד מהספרים שקראתי ונבחנתי עליהם לבחינת הבגרות. מתברר שבשביל רבים, הוא היה הרבה יותר... מהאזנה לדיבורו הקולח (למרות גילו המתקדם), ומקריאה סימולטנית של התרגום לעברית של אלי בן אהרון (שהאמת, נראתה לי עשירה ועסיסית לא פחות משפת המקור), נפתח בפניי, תוך דקות ספורות, עולם חדש... הצמרמורת הקרירה, שאוטומטית נתנה בי אחיזתה, מעצם היותי במצב "הכן" לשמיעת שפה "גרמנית", התחלפה בתחושת נינוחות. וממש דקות לאחר מכן, השתלט עליי רצון משלו: זויות הפה החלו להתעקל כלפי מעלה, בכוחות עצמן, ומצאתי עצמי מתפוצצת מצחוק תוך כדי הקרנת המצגת. יחד עם כל הקהל באולם וזה שברקע, אשר געה ללא הפסק מצחוק. בסופה של ההרצאה והגיע הזמן ללכת, מצאתי עצמי מוחה בתוקף. היה לי טעם של עוד...הוא לא עבר גם כשנגמרה ההרצאה, בדיוק כמו החיוך שהיה מרוח על פניי, וההבנה, שהשפה המתנגנת הזו, שהיתה זרה לי עד כה, מאפיינת עולם שלם, קסום, מופלא, ומאוד מאוד יהודי. בעצם, כזה שמדבר, ומגדיר בצורה כמעט בלתי אפשרית, את הדבר המיוחד הזה, שמאחד ומגדיר את הפאזל היהודי- ישראלי של כולנו. ממליצה בחום !

    השבמחק
  3. התגובה המקורית נכתבה ב "ספר האורחים" בכותרת העליונה.

    השבמחק